סרטן השד | אונקוטסט
סרטן השד
סרטן השד
אונקוטסט > סרטן השד > מידע על המחלה > רקע

סרטן השד

המחלה הממארת השכיחה ביותר בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט. מדי שנה, מאובחנות בישראל כ- 5,000 נשים כחולות בסרטן השד (לפי נתונים אלה, אחת משבע עד תשע נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד). בזכות מודעות לבדיקות סקר וגילוי מוקדם, המחלה  ניתנת לריפוי בחלק גדול מאד מהמקרים.

הסיכון להופעת המחלה מושפע מגורמים רבים, כגון מין (נפוץ יותר אצל נשים מגברים), גיל (שכיח בקרב נשים מעל גיל 50), גורמים סביבתיים ותורשתיים.

מרבית מקרי סרטן השד (90%-85%) אינם קשורים לגורמים גנטיים תורשתיים מוכרים, אך במשפחות בהן קיימת מוטציה גנטית בגן BRCA, הסיכון לסרטן השד הוא גבוה בהרבה מהסיכון בשאר האוכלוסייה. מוטציה היא שינוי גנטי הגורם לתאי הגידול להתרבות ולהתפתח ללא בקרה. קיימות מוטציות מסוימות ב- BRCA1 ו- BRCA2 הנפוצות יותר בקרב יהודים אשכנזים ועיראקים ולכן מהוות גורם סיכון משמעותי באוכלוסייה הישראלית. קיימות מספר דרכים לאבחון/וידוא קיום מוטציה זו. בדיקות אלה מומלצות במקרים של אבחנת המוטציה באחד מבני המשפחה או במקרים בהם קיים מספר גדול מהרגיל של גידולים סרטניים בקרב בני משפחה אחת.

בין הגורמים לסיכון מוגבר לסרטן שד על רקע הורמונאלי (בעל קולטנים חיוביים לאסטרוגן), ניתן למנות חשיפה מוגברת וממושכת לרמות גבוהות של אסטרוגן במהלך החיים, בין אם ממקור פנימי או חיצוני. ההורמון אסטרוגן מעודד את התרבות תאי רקמת השד ולכן, חשיפה ממושכת להורמון זה מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד. לכן, תקופות פריון ממושכות (מספר מחזורים חודשיים גבוה), ילודה מאוחרת, מיעוט הריונות או היעדר ילודה עלולים להגביר את הסיכון. במקרה ההפוך, תקופות אשר מפחיתות את מספר המחזורים החודשים כגון הנקה או הריון, מורידות את הסיכון, מאחר ובתקופות אלו האישה חשופה לכמות נמוכה יותר של ההורמון אסטרוגן.

כאשר המחלה מאובחנת, נהוג לבדוק אם התאים של הגידול אכן מגיבים לגירוי של ההורמון (בדיקת קולטנים) ובמקרים אלה, ניתן להוסיף לטיפול במחלה תרופות מיוחדות המיועדות להפחית את השפעת ההורמון על תאי הגידול. לדוגמא, התרופה טמוקסיפן מונעת את חיבור האסטרוגן לקולטן שלו על תאי הגידול. תרופות ממשפחת “מעכבי האנזים ארומטאז” מפחיתות את ייצור ההורמון אסטרוגן בשחלות של האישה.

צור קשר