הבדיקה מסייעת לטפל טוב יותר בסרטן

במהלך בדיקת אולטרה סאונד בבית החולים אותר קריש דם ברגלו של שלדון שככל הנראה חסם את זרימת הדם ברגל במשך מספר שבועות. “בשל העובדה שאני אדם בריא, ללא מחלות רקע וגורמי סיכון, הופניתי לסדרת בדיקות במטרה לאתר את הגורם שהוביל לקרישיות יתר”, מסביר שלדון, “אחד המומחים שבדקו אותי, היה אורולוג שמצא שמדד ה-PSA (חלבון שמיוצר ומופרש בערמונית) היה גבוה, נתון שיכול להעיד על דלקת בערמונית, ערמונית מוגדלת ואפילו על גידול סרטני בערמונית”.

שלדון הופנה באופן מידיי לסדרת בדיקות מעמיקה אצל אורולוג מומחה. “ככל שביצעתי יותר בדיקות, כך קיבלתי תוצאות גבוליות שלא סיפקו אבחנה חד משמעית”, מספר שלדון, “לבסוף הרופאים ביקשו שאבצע ביופסיה בערמונית – תהליך בו נוטלים דגימה מרקמת הגידול החשוד על מנת לבחון אותה במעבדה תחת מיקרוסקופ”. על פי תוצאות הבדיקה, אובחן שלדון עם סרטן ערמונית. “הצוות הרפואי הסביר על אחוזי הריפוי, ומידת האגרסיביות של הסרטן שאובחן אצלי. למזלי, הרופא אמר שלהערכתו הגידול שאובחן אצלי נחשב לסוג שאינו אגרסיבי, ושלהערכתו ניתן יהיה לוותר על הניתוח שעלול לגרום לסיבוכים שונים”, מספר שלדון.

על מנת להיות בטוח בהחלטה לוותר על הניתוח, החליט שלדון לבצע בהמלצת הרופא בדיקה גנומית שנקראת “GPS” של אונקוטסט. בבדיקה בוחנים את ביטויים של 17 גנים בתאי הגידול שהוצאו בביופסיה המשוכלל ל”מדד גנומי” בערך מספרי מ 0-100 המנבא עד כמה הגידול אלים, מה הסיכוי להתפשטותו בעשור הקרוב, ומה ההסתברות לתמותה ממנו.

“תוצאות הבדיקה חזרו והראו שהגידול הערמונית אינו אלים, שניתן לוותר על ניתוח ולהימצא רק במעקב תקופתי. זה לא אומר שזה מאחוריי אבל אלה בהחלט חדשות מצוינות עבורי”, אומר שלדון ומוסיף: “לבדיקה הזאת יש משמעות גדולה מפני שקשה מאוד להתמודד עם חוסר הוודאות בניהול המחלה. בדיקת ה GPS נתנה לי ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות ואפשרה לי לנהל את הסיטואציה עם כלים אמיתיים”.

“השימוש בבדיקה גנומית מאפשר לנו לקבל עוד מידע, ולברר האם ועד כמה הגידול אגרסיבי ומסוכן או שהוא מאפשר להסתפק במעקב בלבד”, מסביר ד”ר איתי שטרנברג מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מאיר של קבוצת כללית. “אני מאמין שזה גם אחד מהפקטורים שנותנים למטופלים את השקט הנפשי להסתפק במעקב פעיל ללא צורך בטיפול, על אף אבחנה של גידול סרטני. הבדיקות הגנומיות נותנות לנו מושג על רמת הסיכון של הגידול אצל המטופל שלנו”.

לדברי ד”ר שטרנברג, כמחצית מהמאובחנים עם סרטן ערמונית נמצאים בסיכון נמוך. “רמת האגרסיביות של המחלה בקרב אותם מטופלים היא כה נמוכה שאין צורך בהתערבות אלא מעקב ודחיית הטיפול במקרים בהם יש צורך בכך”, הוא מסביר, “חצי מהמטופלים שנמצאים במעקב לא יזדקקו לטיפול במהלך חייהם משום שקצב התפשטות המחלה הוא איטי מאוד וגם כאשר אנו צריכים להתערב ולטפל, יש לנו אחוזי יעילות גבוהים מאוד”.

גם בניתוחים וגם בהקרנות של הערמונית, עלולה להיגרם פגיעה בתפקוד המיני ובמתן שתן. “לאחר ניתוח יש נטייה לדליפה ולאחר קרינה נטייה לבעיות חסימתיות. לאחר הקרנות ישנן גם השלכות ארוכות טווח על מערכת העיכול כדוגמת יציאות דמיות וריבוי יציאות רכות”, מסכם ד”ר שטרנברג, “על כן, כאשר ניתן להימנע מטיפול נעדיף זאת, ונבצע מעקב פעיל אחר המטופל”.