(MMR (MSI | אונקוטסט
סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס

(MMR (MSI

קשורה לטיפול במחלה:

סרטן המעי הגס

אוכלוסיית יעד:

מטופלים המעוניינים לדעת האם טיפול חיסוני חוסם PD1/PDL1 (אימונותרפיה) מתאים למחלתם

מטרת הבדיקה:

1. גידולים אצל מטופלים בהם מנגנון ה MMR פגום רגישים יותר לטיפול אימונותרפי בחוסמי PD-1 (קיטרודה)
2. בסרטן מעי גס בשלב מוקדם של המחלה MMR מסייע בהערכת הסיכון להישנות המחלה

סוג הדגימה:

דגימה של רקמת גידול המוצאת בזמן הביופסיה ומקובעת בפאראפין

סרטן המעי הגס – מהלך המחלה

ראשיתו של סרטן המעי הגס בגידול שפיר, הידוע כאדנומה, או פוליפ. פוליפים במעי הגס עשויים להשאר שפירים לאורך זמן, אך תמיד קיים הסיכון כי תתפתח באחד מהם ממאירות עם הזמן. השינוי, או ההתמרה הסרטנית, מקורו בשינויים גנטיים ומוטציות המתרחשים באופן ספונטני בקוד הגנטי של אותם התאים, ואלו הם הקובעים גם את מידת הממאירות של הגידול ונטייתו לשלוח גרורות.

טיפול כימותרפי בסרטן המעי הגס

טיפול כימותרפי ניתן במקרים של סרטן המעי הגס במצבים הבאים:

  1. לאחר כריתה מירבית של הגידול, כטיפול המונע את הישנות המחלה ומשלים את הניתוח או בשם “טיפול אדג’ובנטי” בדרך כלל חולים בסרטן המעי הגס המדורג כשלב II.
  2. במקרים בהם המחלה מתגלית כמפושטת והוחלט שלא לבצע ניתוח. בדרך כלל חולים בסרטן המעי הגס המדורג כשלב מתקדם.
  3. במקרים של מחלה מתקדמת לאחר ניתוח.

נמצא שבקבוצה הראשונה, בה משמש הטיפול הכימותרפי, כטיפול המונע את הישנות המחלה לאחר הניתוח, סוג השינויים הגנטיים המבוטאים בגידול משפיעים על יעילות הטיפול.

סרטן המעי הגס – שינויים גנטיים

כ-15% ממקרי סרטן המעי הגס נוצרים כתוצאה במוטציות המתרחשות במנגנון היודע לתקן פגמים ב DNA שלנו. מנגנון זה נקרא Mismatch Repair Mechanism או MMR. חוסר בביטוי חלבונים אלה בגידול סרטני, הקרוי MMR Deficient (MMR-D) עשוי להעיד על סיכויי חזרה נמוכים לאחר ניתוח ולכן הוספת טיפול כימי לרוב לא תתבצע. לעומת זאת, ביטוי יתר של חלבונים אלה, הקרוי MMR Proficient (MMR-P), בגידול עשוי להעיד על כך שהגידול פעיל יותר וסיכויי החזרה שלו גבוהים יותר. במטופלים עם אבחנה זו, רמת הסיכון להישנות מחלה הינה רחבה ומשתנה מחולה לחולה. במטופלים אלה בדיקתDx Colon Oncotype מזהה במדויק מהי רמת הסיכון לחזרת מחלה ומסייעת לרופא ולמטופל להחליט בנוגע לטיפול האפקטיבי ביותר

בין MMR למהלך הטבעי של סרטן המעי הגס

לגידולים סרטניים במעי הגס המאובחנים כ MMR-D מספר מאפיינים נוספים: הם בדרך כלל ממוקמים במעי הגס הימני והרוחבי, בעלי תאים אופייניים, ולרוב, מאפשרים תוחלת חיים ארוכה יותר בהשוואה לגידולים שאובחנו כ MMR-P.

מדוע כדאי לבדוק MMR?

מחקרים הראו כי קיים קשר משמעותי בין נוכחות מוטציות מסוג MMR בגידול לבין תוחלת החיים של החולים בגידולים מסוג זה: שכיחות גבוהה של מוטציות מסוג זה קשורה בתוחלת חיים ארוכה יותר. יתר על כן, אין יתרון לטיפול כימי אדג’ובנטי בקבוצת חולים זו. לכן, בדיקת MMR יכולה לסייע בהחלטה האם יש מקום לטיפול כימי אדג’ובנטי, בעיקר לחולים בסרטן המעי הגס המדורג כשלב II.

מחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, בשנת 2003, מצא כי הטיפול בפלואורואורציל 5FU (כימותרפיה המשמשת טיפול אדג’ובנטי) בחולי סרטן המעי הגס המדורג כשלב II שנמצאו כמבטאים מוטציות מסוג MSI אינו יעיל: בקרב החולים עם MSI גבוה שלא קיבלו טיפול אדג’ובנטי עמד שיעור החופשיים ממחלה לאחר 5 שנים 82.9%, בעוד בקרב אלו שקיבלו טיפול אדג’ובנטי, עמד שיעור זה על 69.3% בלבד. מסקנת החוקרים היא שנוכחות MSI עשוייה להוות גורם מנבא ליעילות הטיפול ולתוחלת החיים של החולים.

הבדיקה

בכדי לברר האם קיימות מוטציות מסוג MMR ובהתאם להעריך את ההתקדמות העתידית של המחלה, יש צורך בדגימה של רקמת הגידול (בין אם בביופסיה או תוך כדי הניתוח) ודגימת רקמה בריאה. במהלך הבדיקה נערכת השוואה בין איזורים מקבילים בחומר הגנטי של רקמת הגידול לבין זה שברקמה הבריאה. נוכחות הבדלים רבים באיזורים מסויימים מוגדרת כאי-יציבות, והגידול מסווג כבעל מוטציות מסוג MMR.
כיום, מתבצעת בדיקת MMR כחלק מבדיקת Oncotype DX Colon.

צור קשר