טיפול בקרינה | אונקוטסט
סרטן הערמונית
סרטן הערמונית

טיפול בקרינה

שימוש באנרגיה לצורך חיסול תאים של סרטן הערמונית

טיפול בקרינה הוא אפשרות טיפולית פוטנציאלית עבור כל שלביו של סרטן הערמונית. ניתן להשתמש בשיטה זו לטיפול בסרטן הערמונית שנמצא בשלביו המוקדמים כחלופה לניתוח, ולעתים משתמשים בה לאחר הניתוח כדי להשמיד תאי סרטן שנותרו מאחור. בקרב גברים הסובלים מסרטן ערמונית מתקדם, ניתן להשתמש בטיפול בהקרנות באזורים שאליהם הסרטן התפשט או שלח גרורות, וכן לצורך הקלה על כאבים. קיימים מספר סוגים של טיפולי הקרנות, שכולם עושים שימוש במינונים גבוהים של אנרגיית קרינה לצורך הרס התאים הסרטניים וכיווץ הגידולים.

קרינה מחוץ לגוף: טיפול זה, המכונה טיפול בהקרנה חיצונית, מבוצע באמצעות מכשיר שממקד את הקרינה בסרטן שבגופך. סוגים שונים של טיפול בהקרנה חיצונית עושים שימוש במחשבים, לצורך מיקוד מדויק יותר של התאים הסרטניים והפחתת הנזק לרקמה בריאה. טיפולים אלה כוללים את טיפולי הקרינה המתאפיינים ברמת אנרגיה מווסתת (intensity-modulated radiation therapy, IMRT) וכן קרינה חיצונית תלת-ממדית (3-D Conformal RT). סוג נוסף של טיפולי הקרנות הנו טיפול באמצעות חלקיקים חיוביים, אשר במהלכו נעשה שימוש בקרן פרוטונים ולא בקרינה לצורך מיקוד והרס של תאי הסרטן. עבור טיפל בהקרנה חיצונית או בקרן פרוטונים, תידרש להגיע לבית חולים או למרפאה לסבב קצר של 15 דקות, במשך חמישה ימים בשבוע – לרוב במהלך שבעה עד תשעה שבועות.

חומר רדיואקטיבי בתוך הערמונית: טיפול זה מכונה בשם ברכיתרפיה. הוא ידוע כ”קרינה פנימית” או השתלה. במסגרת הליך זה, המבוצע במהלך אשפוז יום, עשרות “גרגרים” רדיואקטיביים אטומים מוכנסים לתוך מחטים ומוחדרים לערמונית על-ידי אורולוג או אונקולוג קרינתי, שמונחה על-ידי אולטרסאונד. גרגרים אלה יפלטו קרינה במשך מספר שבועות או חודשים, ואין צורך להסירם בסיום תהליך הקרינה. שיטה נוספת כרוכה במיקום גשושים (פרובים) רדיואקטיביים בתוך הערמונית, במהלך אשפוז בן יום או יומיים. כל הפרובים יוסרו בטרם תצא הביתה.

האם טיפול בקרינה מתאים לך?

קרינה אינה מסירה את הערמונית, כך שתמיד יש סיכוי שתאים סרטניים מסוימים ישארו מאחור. תופעות הלוואי תלויות בעיקר בסוג הטיפול הקרינתי ובכמות הקרינה. הן קרינה חיצונית והן קרינה פנימית יכולות לגרום לשלשול זמני או לכאב רקטלי, כמו גם לנזק עורי (בדומה לכוויה חמורה). התופעות האפשריות בטווח הארוך כוללות פגיעה בתפקוד המיני, מתן שתן תכוף או מלווה בכאבים וכן בעיות מעיים. בעיות אלה יכולות להתעורר שישה חודשים או יותר לאחר סיום הטיפול, והן עלולות להימשך לצמיתות.

צור קשר