The impact of the 21-gene Recurrence Score assay on clinical decision-making in node-positive (up to 3 positive nodes) estrogen receptor-positive breast cancer patients) | אונקוטסט
מאמרים בשיתוף אונקוטסט
מאמרים בשיתוף אונקוטסט
אונקוטסט > מאמרים בשיתוף אונקוטסט > The impact of the 21-gene Recurrence Score assay on clinical decision-making in node-positive (up to 3 positive nodes) estrogen receptor-positive breast cancer patients)

עדכונים > מאמרים בשיתוף אונקוטסט

The impact of the 21-gene Recurrence Score assay on clinical decision-making in node-positive (up to 3 positive nodes) estrogen receptor-positive breast cancer patients)

The impact of the 21-gene Recurrence Score assay on clinical decision-making in node-positive (up to 3 positive nodes) estrogen receptor-positive breast cancer patients)

Stemmer et al, 2013 Breast Cancer Research and Treatment

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3706725/

Authors:

Salomon M. Stemmer, Shmuel H. Klang, Noa Ben-Baruch, David B. Geffen, Mariana Steiner, Lior Soussan-Gutman, Shahar Merling, Christer Svedman, Shulamith Rizel, and Nicky Lieberman

 

בדיקת Oncotype DX מביא להפחתה בטיפול כימי בחולות סרטן שד עם קולטנים לאסטרוגן ומעורבות בלוטות לימפה

 

בדיקת Oncotype DX® Breast תוקפה כמועילה בהערכת הסיכון לחזרה מרוחקת של המחלה בחולות סרטן שד עם קולטנים לאסטרוגן ללא מעורבות בלוטות לימפה שטופלו בטמוקסיפן, וכן בניבוי התועלת במתן כימוטרפיה למטופלות אלו. בהמשך, הבדיקה הודגמה כמועילה לקביעת פרוגנוזה ולניבוי התועלת של מתן כימוטרפיה גם בחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה.
מחקר רטרוספקטיבי שנערך בישראל וכלל 951 מטופלות, בדק את השפעת תוצאות דירוג ההישנות [(Recurrence Score (RS] המתקבל מבדיקת Oncotype DX על ההחלטות הטיפוליות הנוגעות לחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1 וקולטנים חיוביים לאסטרוגן  בהשוואה לקבוצת ביקורת שבה ההחלטות הטיפוליות התבססו על מאפיינים קליניים-פתולוגיים בלבד.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שביצוע בדיקת Oncotype  DX הוביל לשינוי משמעותי בניהול הטיפול הרפואי ולהפחתת השימוש בכימוטרפיה בקרב החולות אצלן בוצעה הבדיקה.
מבוא
וועידת סנט גאלן 2011 (St. Gallen Consensus Conference 2011) הוסיפה מימד נוסף  לסמני מחלה אנטומיים של סרטן השד כמו גודל הגידול או מידת המעורבות של בלוטות לימפה במחלה והתמקדות בביולוגיה של הגידול. כך למשל מרבית המתדיינים בוועידה סברו כי מעורבות בלוטות לימפה (עד 3 בלוטות אקסילריות חיוביות) אינה מהווה סיבה מספקת למתן טיפול כימי משלים (Adjuvant chemotherapy), אך לעומת זאת דרגה (Grade) גבוהה של הגידול, ביטוי ביתר של HER2 (Human epidermal growth factor receptor 2) או סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים (Triple negative disease – היעדר ביטוי של קולטנים לאסטרוגן, קולטנים לפרוגסטרון ו-HER2), הינן סיבות מספיקות למתן טיפול מסוג זה.
המתדיינים בוועידה הסכימו כי דירוג ההישנות [(Recurrence Score (RS] המתקבל מבדיקת הביטוי של 21 גניםOncotype DX  עשוי להיות מועיל בקבלת החלטות טיפוליות בחולות סרטן שד עם קולטנים חיוביים לאסטרוגן (ER+) שלגביהן קיימת עדיין אי בהירות לאחר שנשקלים גורמים אחרים כמו דרגת הגידול, מצב HER2 וכדומה. דירוג ההישנות הוכר במנבא לתועלת הצפויה מכימוטרפיה גם על ידי האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (American Society of Clinical Oncology), רשת הסרטן המקיפה הלאומית (National Comprehensive Cancer Network) והחברה האירופאית לאונקולוגיה רפואית (European Society of Clinical Oncology).
בישראל, בדיקת Oncotype DX נמצאת בשימוש נרחב ומאושרת על ידי כל קופות החולים. קופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, אישרה את ביצוע הבדיקה לחולות סרטן שד ללא מעורבות בלוטות לימפה בשנת 2006, והרחיבה את השימוש בבדיקה גם לחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1 (עד 3 בלוטות לימפה אקסילריות חיוביות כולל גרורות זעירות (Micrometastases)) בתחילת שנת 2008.
ההשפעה של בדיקת Oncotype DX על ההתנהלות הרפואית בנוגע לחולות סרטן שד ללא מעורבות של בלוטות לימפה ועם קולטנים לאסטרוגן (N-, ER+) נבדקה במספר מחקרים. לעומת זאת, קיימים מעט נתונים בנוגע להשפעת הבדיקה על ההמלצות הטיפוליות בחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה וקולטנים לאסטרוגן (N+, ER+).
מחקר שנערך בישראל ופורסם בעיתון Breast Cancer Research and Treatment באפריל 2013, בוצע מתוך המטרות הבאות:
1.     לבדוק את השפעת תוצאות דירוג ההישנות על ההחלטות הטיפוליות הנוגעות לחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1, קולטנים חיוביים לאסטרוגן ו-HER2 שלילי (N1, ER+, HER2-) שעברו בדיקת Oncotype DX.
2.     להשוות את ההחלטות הטיפוליות בקבוצת מטופלות זו לקבוצת ביקורת המורכבת ממטופלות שאצלן ההחלטות בנוגע לטיפול התקבלו בהתבסס על מאפיינים קליניים-פתולוגיים בלבד.
מבנה המחקר ושיטות
המחקר נערך באופן רטרוספקטיבי והשווה החלטות טיפוליות בשתי קבוצות של חולות. הקבוצה הראשונה (“Oncotype DX”) כללה את כל המטופלות עם סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1, קולטנים חיוביים לאסטרוגן ו-HER2 שלילי (N1, ER+, HER2-), שאובחנו ועברו בדיקת Oncotype DX בין השנים 2006-2009 דרך שירותי בריאות כללית. הקבוצה השנייה (קבוצת הביקורת) זוהתה באמצעות סקירת כל המטופלות שטופלו בארבעת המרכזים הרפואיים שהשתתפו במחקר, וכללה מטופלות שאובחנו בין השנים 2000 ל-2010, אשר ההחלטות הטיפוליות לגביהן נתקבלו בהתבסס על מאפיינים קליניים-פתולוגיים בלבד ושהמאפיינים הבסיסיים שלהן היו זהים לאלו של קבוצת “Oncotype DX”. החוקרים ליקטו מידע רלוונטי מתיקי המטופלות.
תוצאות
המחקר כלל 951 מטופלות (282 בקבוצת ה- Oncotype DX ו-669 בקבוצת הביקורת), כאשר מרבית המטופלות בקבוצת ה-Oncotype DX אובחנו החל משנת 2008, ואילו מרבית המטופלות בקבוצת הביקורת אובחנו לפני שנת 2008.
הנבדקות טופלו כולן בטיפול אנדוקריני, עם או ללא תוספת כימוטרפיה, ואף אחת מהן לא טופלה בטיפול ביולוגי.מניתוח נתוני המחקר, עלה כי השימוש בטיפול כימוטרפי היה נמוך בקבוצת ה- Oncotype DX לעומת קבוצת הביקורת (24.5% לעומת 70.1%). המקור העיקרי להבדל זה היה השימוש המועט בכימוטרפיה משלימה בקבוצה עם דירוג ההישנות הנמוך, והשימוש המתון בכימוטרפיה משלימה בקבוצה עם דירוג ההישנות הבינוני (7.1% (11מטופלות מתוך 156) ו-37.0% (40 מטופלות מתוך 108), בהתאמה). כל המטופלות בקבוצה עם דירוג ההישנות הגבוה טופלו בכימוטרפיה. ההבדלים בשיעורי קבלת הטיפול הכימומטרפי בין כל הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית (p<0.0001, כל ההשוואות).
החוקרים בדקו את הטיפול שניתן גם על פי חלוקה לתת קבוצות: גיל, גודל גידול, דרגת גידול ומידת מעורבות בלוטות לימפה. בכל תת הקבוצות שנבדקו, כל המטופלות להן היה דירוג הישנות גבוה טופלו בכימוטרפיה, ושיעור גבוה יותר מבין המטופלות בקבוצת דירוג ההישנות הבינוני קיבלו כימוטרפיה לעומת אלו שבקבוצת דירוג ההישנות הנמוך.
כיוון שקבוצת ה-Oncotype DX וקבוצת הביקורת לא היו מאוזנות מבחינת המאפיינים הפרוגנוסטיים (כדוגמת גודל הגידול, דרגת הגידול ומידת מעורבות בלוטות הלימפה), החוקרים ביצעו גם ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתנית (Multivariate logistic regression analysis) על מנת להעריך את המובהקות הסטטיסטית של ההבדלים שנצפו במתן כימוטרפיה. בניתוח זה נבדק הסיכוי לקבלת כימוטרפיה בהתאם לביצוע בדיקת Oncotype DX ונמצא כי ביצוע הבדיקה מקושר באופן מובהק עם סיכויים נמוכים יותר לקבלת כימוטרפיה (יחס סיכויים (OR) של 0.16,p<0.0001) מעבר למאפיינים כמו גיל, גודל הגידול, דרגת הגידול, מידת מעורבות בלוטות לימפה וההשפעות ההדדיות בין ביצוע בדיקת Oncotype DX וכל המשתנים האחרים.
מסקנות וסיכום
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלבדיקת Oncotype DX השפעה משמעותית על החלטתם של אונקולוגים בישראל לתת כימוטרפיה למטופלות עם סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1 וקולטנים חיוביים לאסטרוגן ( N1+ ER+). השימוש בבדיקת Oncotype DX מקושר להפחתה בשימוש בטיפול כימוטרפי. כל המטופלות להן חושב דירוג הישנות גבוה טופלו בכימוטרפיה, ולעומתן מטופלות להן חושב דירוג הישנות נמוך טופלו לעיתים נדירות בכימוטרפיה. ממצאי המחקר תואמים את הממצאים שעלו ממחקרים רבים בנוגע למטופלות עם סרטן שד ללא מעורבות בלוטות לימפה, וכן את הנתונים המעטים הקיימים הנוגעים לחולות סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה. לסיכום, המחקר מצביע על כך שמאז הפכה בדיקת Oncotype DX לזמינה בישראל עבור מטופלות עם סרטן שד עם מעורבות בלוטות לימפה בדירוג N1 וקולטנים חיוביים לאסטרוגן ( N1+ ER+), ביצוע הבדיקה הוביל לשינוי משמעותי בניהול הטיפול הרפואי ולהפחתת השימוש בכימוטרפיה בקרב אוכלוסיית מטופלות זו וכך יתכן ותהיה הקטנה בתחלואה לטווח רחוק בקבוצת החולות שנחסך מהן טיפול כימוטרפי
 
References
Salomon M. Stemmer, Shmuel H. Klang, Noa Ben-Baruch, David B. Geffen, Mariana Steiner, Lior Soussan-Gutman, Shahar Merling, Christer Svedman, Shulamith Rizel, and Nicky Lieberman. “The impact of the 21-gene Recurrence Score assay on clinical decision-making in node-positive (up to 3 positive nodes) estrogen receptor-positive breast cancer patients.” Breast cancer research and treatment (2013): 1-10.
צור קשר