האם טיפול כימותרפי נחוץ בסרטן שד – נתונים חדשים לבדיקת אונקוטייפ | אונקוטסט
חדשות מעולם המדע
חדשות מעולם המדע
אונקוטסט > חדשות מעולם המדע > האם טיפול כימותרפי נחוץ בסרטן שד – נתונים חדשים לבדיקת אונקוטייפ

עדכונים > חדשות מעולם המדע

האם טיפול כימותרפי נחוץ בסרטן שד – נתונים חדשים לבדיקת אונקוטייפ

גלי רוזן (47) נשואה ואמא לשלושה מקרית אונו גילתה שהיא חולה בסרטן שד לפני כארבע שנים. “גיליתי את זה לגמרי במקרה. יום אחד הרגשתי גוש והלכתי מיד לכירורג שד שהפנה אותי לבדיקת אולטרסאונד. הוא הסביר לי שבמידה והבדיקה תקינה יהיה עליי לבצע כעבור חצי שנה בדיקת ממוגרפיה. בדיקת האולטרסאונד אכן יצאה תקינה, מפלס החרדה ירד ופשוט שכחתי מהכל. בעקבות בדיקת  הממוגרפיה הבאה הגיעה תפנית בסיפור חיי – התבשרתי כי יש לי גידול סרטני בשד. ההרגשה הייתה כאילו קיבלתי אגרוף חזק בבטן. הרופאים העריכו שאזדקק לטיפולים כימותרפיים לאחר הניתוח, בכדי להקטין את הסיכוי שהמחלה תחזור בעתיד. הרופאים שלחו עבורי דגימה מרקמת הגידול שלי, שהוצאה מבעוד מועד בניתוח, לבדיקת אונקוטייפ שד וזאת בכדי לענות על השאלה אם יטפלו בכימותרפיה או שניתן לחסוך אותה ממני . מיותר לציין שאני כבר התכוננתי לנורא מכל ואפילו הלכתי עם חברה לחפש פאה לעתיד הקרוב. תוצאות בדיקת אונקוטייפ הראתה כי אינני צריכה כלל לעבור כימותרפיה. הרגשתי שניצלתי ושנחסכו ממני תופעות לוואי שכה פחדתי מהן.

גלי רוזן

עברתי סדרת הקרנות, התחלתי טיפול אנטי הורמונלי שעודני מקבלת גם היום ולפחות לשש השנים הבאות, ובהמשך גם עברתי כריתת שחלות מניעתית”, היא משתפת בכנות גדולה. “בזכות העובדה שלא עברתי כימותרפיה לא הרגשתי לרגע ‘חולה’ בימים ההם. המשכתי לעשות ספורט, לרוץ ולשחות ולמרות תופעות הלוואי הלא פשוטות כלל מהטיפול ההורמונלי, אלו שלעיתים גורמות לכאב ולעייפות שקשה לתאר במילים אני ממשיכה את חיי כרגיל עד כמה שאפשר”.

בחודש יוני האחרון בכנס האונקולוגי השנתי ה-American Society of Clinical Oncology, הוצגה אנליזה נוספת למחקר ה-TAILORx, המחקר הגדול והמקיף ביותר לטיפול בסרטן שד שכלל מעל 10,000 נשים עם סרטן שד המחקר הפרוספקטיבי סיפק מידע מכריע על הטיפול בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם ללא מעורבות בלוטות על בסיס תוצאות מדד ההישנות Recurrence Score) RS) של בדיקת אונקוטייפ שד המשווקת בישראל על ידי חברת אונקוטסט. בדיקת אונקוטייפ שד, מודדת את ביטויים של 21 גנים ברקמת הגידול שהוסרה בביופסיה או בניתוח ומשקללת את דירוג הישנות המחלה (RS), מדד הנע בין 0 ל-100. מדד ה-RS, מעיד על הסיכון לחזרת מחלה מרוחקת ומנבא תועלת צפויה מכימותרפיה. מחקר ה-TAILORX, זיהה את הרוב המכריע (כ-80%) של הנשים אשר לא קיבלו תועלת משמעותית מתוספת טיפול כימי (RS 0-25), כמו גם המיעוט החשוב אשר עבורן הכימותרפיה מהווה הצלת חיים (RS 26-100).

מטרת האנליזה שפורסמה לאחרונה אף היא  בכתב העת המדעי הנחשב New England Journal of Medicine הייתה להעריך האם פרמטרים קליניים (גודל ודרגה היסטולוגית של הגידול) מספקים מידע פרוגנוסטי או פרדיקטיבי לתועלת צפויה מכימותרפיה, בנוסף לתוצאת דירוג ההישנות RS של אונקוטייפ שד. התוצאות הראו כי בעוד שהפרמטרים הקליניים הוסיפו מידע פרוגנוסטי בלבד לגבי הישנות המחלה, ללא קשר לסוג הטיפול כאשר שולבו עם המידע הגנומי, הפרמטרים הקליניים לא הוסיפו מידע המנבא לתועלת צפויה מכימותרפיה. מחקר זה הוא המחקר הראשון שמוכיח כי פרמטרים קליניים לבדם אינם פרדיקטיביים ומאשש כי קבלת החלטות על בסיס הסיכון הקליני לבד עלול להוביל לטיפול יתר או טיפול חסר כפי שכבר הוצג בעבר. מעבר לכך, ממצאי האנליזה השניונית אישרו את תוצאות מחקר ה-TAILORx וסיפקו ראיות נוספות לקבלת החלטות בעלות דיוק רב יותר, בעיקר אצל חולות מתחת לגיל 50.

האינטגרציה של פרמטרים קליניים, אצל חולות מתחת לגיל 50, מזהה בצורה מדויקת יותר את מי שתרוויח מכימותרפיה בטווח מדד הישנות RS שבין 16-20. נשים עם RS 16-20 ועם סיכון קליני נמוך – אינן מרוויחות מכימותרפיה (שיעור הגרורות המרוחקות ב-9 שנים עמד על פחות מ-4.7% בדומה לאלה עם מדד הישנות נמוך RS 0-10, ללא תלות בסיכון קליני). נשים עם RS בטווח 16-20 וסיכון קליני גבוה – אכן ירוויחו מטיפולי הכימותרפיה ( 2% מאוכלוסיית הנבדקות). עוד, מעלה האנליזה היפותזה כי הרווח אצל נשים הקרובות לגיל המעבר (גיל 41-50 פרה-נאפוזאליות) עשוי להתקבל הודות לאפקט של דיכוי שחלתי עקב השפעת הכימותרפיה. החוקרים מסכמים וכותבים כי סיווג סיכון על בסיס קליני מספק מידע פרוגנוסטי בלבד אשר בשילוב עם מדד ההישנות  גנומי- RS באמצעות בדיקת אונקוטייפ  עשוי לסייע בזיהוי הטיפול המדויק ביותר לנשים עם סרטן שד.

“הסרטן הוא לא מתנה”, אומרת גלי בנחרצות. “אבל קרו לי גם לא מעט דברים חיוביים בחיי הפרטיים בעקבותיו. למדתי לשחרר במקומות הנכונים, לקבל דברים בפרופורציה הנכונה להם. להיות פחות פגיעה ולתת רק לדברים החשובים באמת לגעת בי. הילדים שלי זכו באמא שיודעת לשים דגש על הדברים הנכונים, התקרבתי מאוד לחבריי הטובים שעושה להם טוב לקבל את נקודת המבט שלי על התמודדויות שנקרות בדרכם ומבחינתי, אני במקום שלם ונכון. בכל חודש מודעות למחלה אני מקפידה להעלות פוסט בפייסבוק להזכיר לנשים עד כמה חשוב להיבדק בזמן ולא לדחות את הבדיקה כמו שאר הדברים שאנו נוהגים לזלזל בהם – כי זה מציל חיים ויש עוד הרבה דברים להספיק”, היא מדגישה.

בעקבות תוצאות מחקר ה-TAILORx, בסתיו האחרון עודכנו הנחיות ה-National) NCCN Comprehensive Cancer Network) וסיווגו את אונקוטייפ שד כבדיקה ה”מועדפת” היחידה לצורך קבלת החלטה לתוספת טיפול בכימותרפיה בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם ללא מעורבות בלוטות. כמו כן, ביוני 2019 עודכנו גם ההנחיות של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) ברוח ממצאי ה-TAILORx, כי יש להשתמש בתוצאות ה-RS של בדיקת אונקוטייפ שד לקבלת החלטה טיפולית לתוספת כימותרפיה רק בנשים שסווגו עם מדד הישנות RS מעל 25 ממש בדומה להנחיות ה-NCCN. זאת לצד האיגודים המקצועיים ברחבי העולם המבדלים גם הם את בדיקת אונקוטייפ שד מבדיקות אחרות שהן פרוגנוסטיות בלבד.

לקבלת מידע על בדיקת אונקוטייפ שד של אונקוטסט, מלאו את הטופס.

צור קשר