הבנת הדינמיקה של התגובה החיסונית יכולה לשפר את הפוטנציאל הטיפולי של חסימת נקודת הביקורת החיסונית | אונקוטסט
חדשות מעולם המדע
חדשות מעולם המדע
אונקוטסט > חדשות מעולם המדע > הבנת הדינמיקה של התגובה החיסונית יכולה לשפר את הפוטנציאל הטיפולי של חסימת נקודת הביקורת החיסונית

עדכונים > חדשות מעולם המדע

הבנת הדינמיקה של התגובה החיסונית יכולה לשפר את הפוטנציאל הטיפולי של חסימת נקודת הביקורת החיסונית

שני חוקרים ממרכז הסרטן ע”ש אנדרסון באוניברסיטת טקסס (University of Texas MD Anderson Cancer Center)  פרסמו לאחרונה בכתב העת Science סקירה בנושא אימונותרפיה לטיפול בסרטן והתגובות החיסוניות לגידולים שבבסיסה. כותרת המחקר היא “עתיד הטיפול בנקודת הביקורת החיסונית.”

אימונותרפיה לטיפול בסרטן מתאפיינת בשימוש במערכת החיסון העצמית של הגוף לסיוע במלחמה בסרטן. אחת האסטרטגיות של אימונותרפיה מבוססת על חסימת נקודת הביקורת החיסונית בתאי ה- T של מערכת החיסון. תאיT  הם תאי דם לבנים האחראים על הרג של תאי הסרטן. במצבים מסוימים תאי הסרטן מתחמקים מהרג ע”י תאי ה- T באמצעות שיתוק תאי ה- T. בטכנולוגיית האימונותרפיה החדשנית הטיפול מכוון נגד המסלולים המווסתים את תאי T על מנת להגביר את התגובות החיסוניות נגד הסרטן. אסטרטגיה טיפולית זו הוכחה כיעילה במספר משמעותי של חולי סרטן עם תגובות קליניות ממושכות והישרדות ארוכת טווח, ונחשבת כנשק יעיל נגד סרטן. עם זאת, היעילות הופגנה רק בחלק מהחולים. על מנת להמשיך ולחקור את הפוטנציאל הטיפולי שלה, חשוב לשפר את הבנת התגובות החיסוניות של החולה בתוך המיקרו-סביבה של הגידול.

“זיהוי מראש של החולים שעשויים להפיק תועלת מהטיפול ופיתוח טיפולים משולבים לשיפור ולהרחבת התוצאות הנוכחיות שלנו יחייבו אותנו לפענח את הדינמיקה של התגובה החיסונית האנושית לגידולים, ולמיקרו-סביבה שלהם,” כך לדברי המחבר המוביל של המחקר, ד”ר פדמאני שארמה (Dr. Padmanee Sharma) בהודעה לעיתונות.

“אנו יודעים, כי לאור אופייה של התגובה החיסונית שמשתנה ומתפתחת עם הזמן, הסבירות לכך שסמן ביולוגי יחיד יוכל לנבא את תגובת החולה לאחת מתרופות אלו היא נמוכה ביותר,” כך ציין המחבר הבכיר של הסקירה, ד”ר ג’יימס אליסון (Dr. James Allison), בהתייחסו לתרופות המעכבות את נקודת הביקורת החיסונית. במקום זה, יש לפתח פנלים של סמנים ביולוגיים ולהתאימם לפי השינויים אותם הם עשויים להדגים ברקמות גידול שונות, זאת על מנת לשפר את תוצאת הטיפול.

טיפולים החוסמים את נקודת הביקורת החיסונית אינם מכוונים נגד הגידול ישירות, במקום זאת הם ממריצים את מערכת החיסון לזיהוי ולחיסול תאים בעלי אנטיגנים סרטניים מוכרים. לדוגמה, איפילימומאב Ipilimumab)) (Yervoy) נחשב כמעכב נקודת הביקורת הראשונה באמצעות חסימת מולקולה על תאי T המכונה CTLA-4, אשר לאחר שמשפעלים אותה, מדכאת את מערכת החיסון.

תאי T הם בעלי נקודת ביקורת נוספת המכונה PD-1, אשר אף היא מדכאת את מערכת החיסון באמצעות מניעת שפעולם של תאי T. PD-1 יכול לעבור שפעול על ידי מולקולה המכונה PD-L1, אותה ניתן למצוא בתאי הגידול ובתאים אחרים המצויים במיקרו-סביבה של הגידול. פותחו שני נוגדנים לחסימת השפעול של  PD-1 במלנומה מתקדמת – nivolumab (Opdivo) ו- pembrolizumab (Keytruda). שני הנוגדנים נמצאים כעת במחקרים קליניים לטיפול במגוון מחלות סרטן.

הוצע כי ניתן להשתמש בביטוי של PD-L1 בגידולו של החולה כסמן ביולוגי מנבא לטיפול המכוון ישירות נגד PD-L1 או PD-1. ניסוי קליני בחולי מלנומה הראה כי 37% מהחולים אשר הגידולים שלהם ביטאו PD-L1 הדגימו תגובה חיובית לטיפול בניבולומאב, בעוד שחולים שלא ביטאו PD-L1 לא הגיבו לטיפול. מאידך, ניסויים קליניים אחרים הראו כי 43 עד 46% מהחולים בעלי ביטוי של PD-L1 הדגימו שיעורי תגובה גבוהים יותר לניבולומאב, בעוד שחולים ללא ביטוי של PD-L1 הדגימו אף הם תגובות משמעותיות לטיפול (11 עד 17%), דבר המעיד על כך כי PD-L1 אינו סמן ביולוגי הולם.

“על סמך הנתונים שדווחו עד כה, נראה כי ניתן להסיק שהביטוי של PD-L1 ברקמות הגידול אינו אמור לשמש כסמן ביולוגי מנבא לבחירה, או לאי-בחירה, של חולים לטיפול בנוגדני anti-PD-1 או anti-PD-L1,” כך ציינו מחברי המחקר. החוקרים מציעים כי יש לבצע ניטור קפדני של סמנים ביולוגיים מרובים בגידולים ובמיקרו-סביבה של הגידולים לפני, במהלך, ולאחר הטיפול.

בדיקות גנטיות כמו בדיקת Gene Panel 88 by PGDx למוטציות בגידולים עשויות אף הן להוות גישה חשובה, לאחר שהודגם כי גידולי מלנומה המטופלים באיפילימומאב, שהם בעלי עומס מוטציות גבוה יותר (מספר מוטציות גבוה יותר), רגישים יותר לחסימת נקודת הביקורת, ונמצאים בהתאמה עם תגובות קליניות טובות יותר לתרופה.

יכולתה של מערכת החיסון להפעיל מתקפות של תאי T ספציפיים על תאי הסרטן, תלויה בקיומם של שינויים גנומיים בתאי הסרטן. השינויים הגנומיים מייצרים את האנטיגנים המזוהים ע”י המערכת החיסונית ומשמשים כמטרות להרג ע”י תאי ה- T. מאפייני הספציפיות, יכולת ההתאמה והזיכרון של מערכת החיסון “מובילים אותנו לצורך החיוני להגדיל את המאמצים שלנו למציאת צירופים רציונאליים על מנת לשחרר את התגובות החיסוניות נגד הגידול שעשויות להועיל לחולי סרטן. אם הדבר ייעשה כהלכה, נראה כי הריפוי של סוגי סרטן רבים יהפוך בקרוב למציאות,” כך סיכמו המחברים.

צור קשר