כתבת פרופיל על דר' ליאור שושן גוטמן פורסמה במגזין The Marker | אונקוטסט
חדשות מעולם המדע
חדשות מעולם המדע
אונקוטסט > חדשות מעולם המדע > כתבת פרופיל על דר’ ליאור שושן גוטמן פורסמה במגזין The Marker

עדכונים > חדשות מעולם המדע

כתבת פרופיל על דר’ ליאור שושן גוטמן פורסמה במגזין The Marker

דקירה אחת קטנה
רוני לינדר-גנץ
ד”ר ליאור שושן גוטמן הכניסה לחברת טבע את תחום הרפואה המותאמת אישית. בינתיים השמרנות והעלויות הגבוהות מונעות מכם ליהנות מהשירות

כבר 11 שנה שד”ר ליאור שושן-גוטמן אורזת ופורקת מזוודות, עולה למטוסים בנמל התעופה בן גוריון ונוחתת בנמלי תעופה רחוקים. עם חרדת טיסה שלא חלפה גם אחרי כל השנים והיבשות, היא סובבת את הגלובוס בקביעות, במסע עסקים מתמיד. אבל שושן גוטמן היא לא נוסעת עסקית של חדרי ישיבות עם מצגות פאואר פוינט. היעדים שלה הם תמיד מעבדות, והיא מחפשת בהן דבר אחד: את הבדיקות הגנטיות החדשות והמתקדמות ביותר, אלה המאפשרות להתאים טיפול נכון לחולה הנכון. התחום הזה נקרא “רפואה מותאמת אישית”, בעולם הוא צומח בקצב מסחרר, ושושן-גוטמן היתה החלוצה שהביאה אותו לארץ.

בעולם אידיאלי כולנו נהיה צעירים, יפים ובריאים. בעולם המחר הממשי כולנו נזדקן, רבים מאיתנו ימשיכו לחלות, אבל אם החזון של שושן גוטמן יהפוך למציאות, לא ירחק היום וכמעט כל תרופה שנקבל תותאם לנו כמו חליפה תפורה לפי מידה. לפני כל החלטה מהותית ישגר אותנו הרופא לבדיקה שתאפשר לו להעניק לנו את הטיפול המיטבי הזה; חלק מהבדיקות גם יידעו לזהות מחלה טרם פריצתה, בשלב שבו אדם עדיין נחשב בריא אבל המחלה כבר אורבת לו מעבר לפינה.

בינתיים, בהווה, מתקצר המרחק אל היעד הזה: מה שהיה בגדר פנטזיה רק לפני זמן קצר הוא היום פרקטיקה מקובלת, ותחום הרפואה המותאמת אישית מתקדם אל העתיד בצעדי ענק. הבדיקות ששושן גוטמן מביאה איתה לארץ – או חותמת הסכמים עם מעבדות חו”ל המבצעות אותן – הן בדיקות מתקדמות, חלקן מנבאות סיכויים ללקות בסדרת מחלות קשות ספציפיות, חלקן בוחנות את התכונות הביולוגיות של מי שכבר חלה (בסרטן) ואת הפרופיל הגנטי של הגידול שבגופו. הן מאפשרות לזהות מראש איזה אדם מועד לחלות, איזה חולה עשוי להגיב היטב על תרופה מסוימת או על טיפול כימותרפי ואיזה לא, איזה עלול לפתח תופעות לוואי קשות ואף מסוכנות, ומי מועד להישנות המחלה. במלים אחרות, הן מסייעות לרופאים להתאים טיפול גם לחולה עצמו, ולא רק למחלה.

קשה להפריז בחשיבותה של הרפואה המותאמת אישית. מטיפולים מונעים ועד מניעת הידרדרות ותופעות לוואי, הפחתת הסבל ושיפור איכות החיים – אין ספק מה היא תורמת לחולה הפרטי. אבל לרפואה המותאמת אישית יש השלכות מוב נות גם במישור הכלכלי הלאומי. היא מאפשרת להימנע מבזבוז משאבים, והמתמטיקה פשוטה: פחות טיפולים יקרים מיותרים, ובעיקר פחות תרופות לא יעילות בעידן שבו מרבית התרופות החדשות לסרטן הן ביולוגיות ועלותן עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש לחולה. בעצם, בעידן כזה היכולת לבצע בדיקה שתזהה מראש רק את החולים שתרופה ייעודית עשויה להועיל להם היא קריטית ממש: כך מאפשרים למבטחים ולממשלות לממן את התרופות היקרות לחולים שאכן יכולים להפיק מהן תועלת ולפנות תקציבים לתרופות נוספות.

אבל כבר לא רק סרטן, ולא רק חולים. ממש בימים אלה מתעשר ארסנל הבדיקות של היחידה שמנהלת שושן-גוטמן – אונקוטסט טבע מבית טבע – ביותר ויותר בדיקות המיועדות לבריאים ואמורות לאפשר להם להפחית סיכונים שבדרך. נחושה להיות בין הראשונים בעולם, פועלת עכשיו היחידה לאיתור בדיקות מנבאות חדשניות כאלה, בתחומים אחרים. בדיקה אחת כזאת שנמצאת בצנרת יכולה לחזות למי יש סיכוי גבוה לחלות בסוכרת – המגפה הגדולה של העולם המערבי – ומיועדת (גם) למי שבמשפחתם הקרובה לקו במחלה. בדיקות אחרות, שיצטרפו למאגר בהמשך, הן בדיקות מי שפיר מתקדמות יותר. ורק לאחרונה השיקה החברה בארץ בדיקה שאולי לא מגדילה את שמחת החיים אבל מאפשרת לנסות להקדים רפואה (או פעילות ספורטיבית ותזונה נכונה) למכה: “פלאק טסט”, בדיקת דם פשוטה שמזהה מראש את הסיכון להיפגע משניים מהרוצחים השקטים הקטלניים ביותר בעולם המערבי – אירוע מוחי והתקף לב.

“יש בתחום הזה דינמיות אדירה, הכל קורה ממש עכשיו”, מעידה שושן-גוטמן על התחום שהיא ורבים מהפעילים האחרים בו אוהבים להגדיר במשפט “העתיד כבר כאן”, ושלמרות התאוצה שלו נדמה כי הוא לא לגמרי מוכר – או פתוח – לכולם.

יקר, אבל אחרת

שושן-גוטמן, בת 45, נשואה ואם לשלושה, לא פיתחה בעצמה בדיקות פורצות דרך או טיפולים. את התואר הראשון, השני, השלישי והפוסט דוקטורט היא עשתה אמנם בביולוגיה – ואת המתקדמים שבין התארים האלה בתחום הנוירוביוכימיה – אבל היא לא גייסה את הידע שלה לפעילות מחקרית. כשהגיעה לצומת שבו מחליטים לאן הולכים מכאן, היא התוודעה לפעילותה של מעבדה אמריקאית, ובאמצעותה לתחום חדש ומלהיב שצבר אז תאוצה בארצות הברית – התרופות הביולוגיות, תרופות “חכמות” המזהות מטרה ספציפית על גבי גידול או בסביבתו ותוקפות אותה. מכאן ועד לעיסוק בבדיקות הגנטיות היא עשתה דרך קצרה.

היא התחילה לפני 11 שנה, עם שני שותפים עסקיים, אבל אחרי זמן קצר התנתקה מהם והפכה לנושאת בשורה יחידה. בהתחלה היא הביאה לארץ בדיקה אחת – HER2, המזהה לאילו חולות בסרטן השד תועיל התרופה הביולוגית היקרה הרצפטין – ופעלה כמעט כמו סוכני המכירות מפעם, שכיתתו רגליים מדלת אל דלת. “הייתי המנהלת, המזכירה, המנקה והמשווקת. עבדתי יום ולילה. הלכתי מאונקולוג לאונקולוג לפגישות, הרצאות, כנסים – והתחלתי להפיץ ביניהם את הידע”, היא מספרת. “לפני כן הם שמעו על זה אבל לא היה בארץ שום גוף שריכז והפיץ את הידע וסיפק את המערך התפעולי לביצוע הבדיקות”.

הדרך של שושן-גוטמן היתה מאומצת, וגם לא חסרו בה מהמורות. העולם האונקולוגי הוא שמרני למדי, והרפואה המותאמת אישית היא התפתחות הופכת סדרים. כזאת שמנערת רופאים, מאלצת אותם לשנות את אופן החשיבה שלהם על מחלות, על טיפולים, על בדיקות נחוצות; מחייבת אותם לבדוק את הגנטיקה של האדם עצמו, לרבות הגנטיקה של הגידול שבגופו, וגם גורמים קליניים נוספים כמו עישון ותזונה. “היו לא מעט התנגדויות”, מעידה שושן-גוטמן, “אחד הרופאים אמר לי: אני לא מבין מה את רוצה. אני רופא שרושם תרופה – מה זה משנה לי אם המטרה (החלבון הספציפי בתא הסרטני שאליו מכוונת התרופה, ר.ל.ג) נמצאת שם או לא. אבל מהר מאוד ההסתייגויות פחתו ונוצרה הבנה ברורה של הצורך”.

עד כמה השתנו התפיסות – גם בשל הבנת ההיבט הכלכלי של הבדיקות – יעיד המסלול שעברה למשל בדיקת האונקוטייפ (oncotype), אחת מאלה שמביאה לכאן שושן-גוטמן ואשר מעניקה לחולות סרטן השד ולרופאיהן מידע יקר ערך: מהו הסיכוי להישנות המחלה, איזו חולה (הבדיקה מיועדת רק לשלב מוקדם של המחלה) תזדקק לטיפולי כימותרפיה ואיזו תוכל לחסוך מעצמה את הטיפולים הקשים ולהסתפק בטיפול הורמונלי.

רק לפני חמש שנים, בסדרת ראיונות גלויי לב, נחשפה אורנה אנג’ל, היום סמנכ”לית שיכון ובינוי ובעבר מנכ”לית עיריית תל אביב, וסיפרה על התמודדותה עם מחלה זו. אנג’ל דיברה שם על “שיטות מיושנות וראייה חד ממדית של רופאים”, על “רופאים המקובעים בקונספציה שכל החולות צריכות לעבור את אותו מסלול טיפולים”. היא סיפרה איך גילתה בעצמה את הבדיקה החדשנית, כיצד נלחמה ברופאיה שכלל לא היו מודעים לקיומה של הבדיקה, ואיך ויתרה על טיפולי הכימותרפיה הקשים בעקבותיה. היום הבדיקה החדשנית והכמעט סודית הזאת היא סטנדרט טיפולי בארבע קופות החולים, והרופאים שאנג’ל תיארה כשמרנים ומקובעים כבר משתמשים בה באופן שגרתי, ובביטחון מלא.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מארס של מגזין TheMarker

צור קשר