חדשות מעולם המדע
חדשות מעולם המדע
אונקוטסט > חדשות מעולם המדע > סרטן שד: המהפכה הגנטית בעיצומה

עדכונים > חדשות מעולם המדע

סרטן שד: המהפכה הגנטית בעיצומה

בשמה של ד”ר נעה אפרת בן-ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי קפלן, נתקלתי כאשר קרובת משפחה שלי חלתה בסרטן השד. שמה של ד”ר בן-ברוך חזר כמעט בכל שיחת התייעצות שקיימנו כדי לאתר מומחית לסרטן השד.

ד”ר בן ברוך למדה ביולוגיה ב MIT, המשיכה ללימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון והתמחתה באונקולוגיה קלינית וקרינתית בבית החולים הדסה עין כרם. בנוסף, עברה ד”ר בן-ברוך התמחות על באונקולוגיה, מחקרים קליניים ויישומיים מעבדתיים בארה”ב ולאחר מכן במכון ויצמן. כיום משמשת ד”ר בן-ברוך בתפקיד מנהלת היחידה לסרטן שד בבית החולים קפלן וכמנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים.

“אפשר כיום לקבל החלטות שלפני עשר שנים לא היינו יכולים לקבל”

נפגשנו עם ד”ר בן-ברוך כדי לשאול על אודות ההתפתחויות ברפואת הסרטן בכלל וברפואת סרטן השד בפרט.

כשמגיעה אלייך מטופלת, איך את קובעת איזה טיפול מתאים לה?

התהליך מתחיל באפיון המטופל ומצבו, אפיון סוג הסרטן ואבחון שלב המחלה, למשל: האם מדובר בסרטן התחלתי או גרורתי. יש 3 סוגי נתונים שמביאים בחשבון בתהליך הזה: הנתונים האישיים, הנתונים הקליניים והנתונים המולקולריים.

תעשי לי קצת סדר בראש: מה זה בעצם “נתונים אישיים”?

מדובר בנתונים הבסיסיים על המטופל. בחורה בת 28 עם סרטן שד לא דומה לאישה בת 75 עם סרטן שד. אישה בת 60 עם סרטן שד שיש לה בנוסף אי ספיקת כליות ורזומה של התקפי לב לא דומה לאישה בת 60 שהיא בריאה לחלוטין ובכושר. כלומר, למרות ששתי נשים יהיו באותו גיל כרונולוגי, הן יהיו שונות לגמרי בגיל הפיזיולוגי וזה משפיע על החלטות שונות בקשר לטיפול.

ומה זה “נתונים קליניים”?

אלה הנתונים הנוגעים למאפיינים של הגידול עצמו. למשל: האם מדובר בגידול קטן או גדול, מה המיקום המדויק שלו, האם הגידול שלח גרורות לבית השחי, האם יש לאישה רגישות גבוהה להורמונים וכדומה. כל הנתונים האלה משוקללים במהלך ההחלטה הטיפולית.

ו”נתונים מולקולריים” – למה הכוונה?

המאפיינים המולקולריים הם תחום חדש יחסית, שבעשר השנים האחרונות מתפתח יותר ויותר. כאן מסתכלים מעבר לנתונים הקליניים של גודל הגידול ומיקומו. מסתכלים על הרובד המולקולרי של הגידול, כלומר: איזה מוטציות יש בגידול שהופכות אותו למה שהוא. ההבנה של מה הופך את הגידול לממאיר יותר או פחות, מאפשרת כיום לקבל החלטות טיפוליות, שלפני עשר שנים לא היינו יכולים לקבל.

את יכולה לתת לי דוגמה?

למשל יש חלבון שמצוי בתאי הגוף שלנו שנקרא her2. השאלה היא כמה חלבונים כאלה יש: אם מספר שמשקף מצב רגיל הוא 20,000 אז בתא סרטני יכולים להיות 2,000,000, מה שהופך אותו לאלים יותר, כזה ששולח גרורות מהירות. פעם מצב כזה היה הופך את המחלה לקשה מאוד. כיום יש תרופה שיודעת להילחם בעודף הזה של חלבון her2, וזה יצר מהפך. כיום אני שמחה כשחוזרות תוצאות עם חלבון her2 גבוה כי יש לי טיפול מאוד ספציפי שיודע להילחם בגידול הזה.

ובשטח, האפיון המולקולרי אכן מחולל מהפך?

יש סוגי סרטן שההתקדמות בהם אכן משקפת מהפך, למשל: סרטן ריאה. עד לפני עשר שנים זה היה קופסה שחורה. המידע לפיו פעלנו היה קליני בסיסי – האם תאי הסרטן קטנים או גדולים. היום אנחנו יודעים לאפיין, בעזרת בדיקות מולקולריות, הרבה מאוד שינויים בגנים שמאפיינים את סרטן הריאה ונגדם יש לנו תרופות ספציפיות. גם כאשר גידול מייצר עוד מוטציות, חדשות, בתגובה לטיפול, אנחנו יכולים לבדוק אותן ולחפש טיפול ספציפי גם למוטציה החדשה בגידול.

המהפכה המולקולרית בטיפול בסרטן שד

כמומחית לסרטן שד, איך הבדיקות המולקולריות משתלבות בו?

המהפכה המולקולרית עוזרת לנו בעיקר כדי להימנע מטיפול יתר או מתת טיפול בסרטן שד מוקדם. אנחנו יודעים שסרטן שד בכללותו היא מחלה סיסטמית, כלומר כאשר אישה מאובחנת עם סרטן שד יש סיכוי שחלק מהתאים מהגידול כבר ברחו לעוד מקומות בגוף. הסיכוי הזה עולה ככל שיש סרטן גדול יותר. המשמעות היא שגם כאשר הכירורג מודיע שהוא הוציא החוצה את כל הגידול – עדיין יש סיכוי שאחרי מספר שנים יופיעו גרורות בעצמות שאולי היו שם כבר מההתחלה.

ואז נותנים טיפול מניעתי?

אכן. עד שנכנסו הבדיקות המולקולריות לתמונה, הנטייה הייתה לטפל בכל הנשים כאילו יש להן גרורות איפשהו. זאת, למרות שלרובן לא היו גרורות כאלה כלל. זה יצר הרבה טיפול יתר מיותר, בעיקר של כימותרפיה. המהפכה המולקולרית יצרה מצב בו ניתן לאפיין את הגידולים באופן המאפשר לנבא מה הסיכוי שיהיה גרורות עשר שנים קדימה, ובנוסף לכך – מה הסיכוי שטיפול כימי יעזור.

האם טיפול היתר בכימותרפיה בסרטן שד הופסק בפועל?

זה לא רק שטיפול היתר הופסק במקרים בהם אנחנו יכולים לנבא שהוא לא נדרש או לא עוזר. הבדיקות המולקולריות גם נתנו מענה למצב ההפוך: תת טיפול. למשל נשים שבעבר לא קיבלו טיפול כימותרפי וכן יקבלו היום כיוון שהבדיקות גילו שהסיכוי שהסרטן יחזור הוא גבוה אצלן.

קצת על הפן הטכני של הבדיקה המולקולרית – איך היא מתבצעת?

בדיקה מולקולרית נעשית לאחר שמוציאים את הגידול מהשד בניתוח. הרופא האונקולוג מחליט, תוך שיתוף המטופלת, האם יש מקום לבדיקה מולקולרית ואם יש כזה מקום – לוקחים את הדגימה עצמה שכבר קיימת ושולחים אותה למעבדה. לא צריכים לבצע בדיקה נוספת על החולה. התוצאה חוזרת לרופא עם המידע על סיכויי החזרה ויעילות טיפול כימותרפי.

“יש אזורים באונקולוגיה בהן יש פריצות דרך ענקיות”

התחום הזה של בדיקות מולקולריות נקרא גם “רפואה מותאמת אישית”. מדוע?

רפואה מותאמת אישית הוא תחום רחב שהבדיקות המולקולריות הוא חלק ממנו. ההתאמה האישית באה לידי ביטוי בכך שאם ניקח שתי נשים, באותו גיל, עם אותו גידול, שעל פניו נראה בדיוק אותו דבר – לכאורה הן היו צריכות לקבל טיפול זהה. אך כאשר שולחים את הגידול שלהן לבדיקה מולקולרית – יכולות להגיע תוצאות שונות לחלוטין. אחת תקבל טיפול כימותרפיה , והאחרת לא. זו רפואה שהיא מותאמת אישית לפי פרופיל הגידול הספציפי של כל מטופלת. זה כלי חשוב ביותר כיוון שזה עוזר לנו לקבל החלטות נכונות יותר.

עד כמה התקדמה רפואת הסרטן?

תלוי באיזה תחום. בסרטן שד כל הזמן מתקדמים, אך בצעדים קטנים. יש אזורים באונקולוגיה בהן יש פריצות דרך ענקיות. למשל האפשרות לבצע ביופסיה נוזלית על סמך DNA שנמצא בדם של המטופל, או למשל מלנומה גרורתית. מלנומה גרורתית הייתה עד לאחרונה מחלה קטלנית והיום אפשר להבריא ממנה. זה ממש לא יאומן, זה בבחינת נס.

ומה החזון לעתיד? יש סיבה להיות אופטימי?

תראה, אני אונקולוגית המון שנים. התחלתי התמחות לפני יותר משלושים שנה. כשהתחלתי -אונקולוגיה הייתה עם כלים מועטים מכל הבחינות: טיפולים, בדיקות והבנה. היום האונקולוגיה היא מקצוע אחר לגמרי עם שינויים שמתרחשים כל הזמן. אז יש סיבות גדולות לאופטימיות. ההתקדמות היא דרמטית ביותר בשנים האחרונות בגלל הביו טכנולוגיה ובגלל היכולות שלנו לעשות בדיקות מולקולריות שלא הייתה יכולת לבצע בעבר. קודם לא ידענו כמעט כלום, היום אנחנו יודעים המון. אנחנו בדרך הנכונה.

לפרטים נוספים על הבדיקות הגנטיות של אונקוטסט-טבע – מלא/י את הטופס ונציג מקצועי שלנו ישמח לסייע.

@