סרטן שחלות: מחקר חדש שופך אור על מקורם של גידולים שחלתיים | אונקוטסט
חדשות מעולם המדע
חדשות מעולם המדע
אונקוטסט > חדשות מעולם המדע > סרטן שחלות: מחקר חדש שופך אור על מקורם של גידולים שחלתיים

עדכונים > חדשות מעולם המדע

סרטן שחלות: מחקר חדש שופך אור על מקורם של גידולים שחלתיים

סרטן השחלות הוא הקטלני מבין הגידולים הסרטניים ממקור גינקולוגי. הסיבה המרכזית לכך היא אבחונו בשלב מאוחר מדי, אשר מוביל לשיעור שרידות נמוך לעשר שנים: פחות מ-30%. למרבה האכזבה, נתון זה לא השתנה משמעותית ב-30 השנים האחרונות, חרף התקדמות הטכנולוגיה והטיפולים כנגד מחלת הסרטן.

אחד האתגרים המרכזיים המוצבים בפני המדענים בתחום זה הוא הבנת מהלך המחלה, במיוחד בשלביה הראשונים, ובכלל כך איתור מקור הגידול. הבנת מקור המחלה, הכרת התאים הראשוניים שמהם היא מתפתחת ומהלך התפתחות המחלה מגידול מקומי למחלה גרורתית, יכולים לשפוך אור על דרכים חדשות לגילוי מוקדם של המחלה ולטיפול בה.

ovarian cancer

קרצינומה מסוג HGSOC – הגידול הנפוץ בסרטן השחלות

שמה הרפואי של קבוצת הגידולים הנמנית על סרטן השחלות הוא “קרצינומה של השחלה”. מדובר על קבוצת גידולים הטרוגנית מאוד ברמת האבחנה הקליניקו-פתולוגית והמולקולרית, ונהוג לסווג אותה באופן ראשוני ל-Type I ול-Type II. הגידול השכיח ביותר בקבוצת הגידולים הנמנית עם Type II הוא קרצינומה מסוג High Grade Serous Carcinoma – HGSOC. גידול זה מהווה כ-75% מכלל גידולי סרטן השחלה.

קרצינומה מסוג HGSOC מתגלה, בדרך כלל, בשלבים מאוחרים של המחלה. למעשה, בכ-70% מהמקרים תתגלה הקרצינומה מסוג HGSOC בשלב מאוחר, מה שמשפיע לרעה על סיכויי השרידות בהשוואה למקרים שבהם סרטן השחלות מתגלה בשלב מוקדם יותר.

מטרת המחקר: לזהות מהיכן מתחיל סרטן השחלות

עד לאחרונה, הדעה הרווחת במחקר הייתה שקרצינומה מסוג HGSOC מתפתחת מהשכבה המצפה את השחלות (האפיתל של השחלה). אולם, בפועל לא הודגמו במחקר מקרים שבהם נגעים מוקדמים באפיתל של השחלות התפתחו מאוחר יותר לקרצינומה פולשנית מסוג HGSOC ולא הצטבר מידע מבוסס המאשש תזה זו.

מטרתו של המחקר החדש הייתה לנסות למצוא אמצעים לזיהוי מוקדם של קרצינומה מסוג HSBOC על ידי איתור מקום ההתפתחות הראשוני של המחלה. זאת, מבלי להיצמד להיפותזה אשר לפיה מקור המחלה הוא האפיתל של השחלות. פרופ’ ויקטור ולקולסקו ממרכז הסרטן בבית החולים ג’ון הופקינס, שעמד בראש המחקר, ניסח זאת כך: “ייתכן שאנחנו חוקרים את הרקמה הלא נכונה כרקמת המקור של סרטן השחלות”.

שיטת המחקר: ריצוף מלא של מגוון תאים סרטניים

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, כלל תשע מטופלות שמהן נלקחו דגימות מסוגים שונים:

  1. מחמש מטופלות נלקחו דגימות אשר כללו תאים נורמליים, תאי גידול מהשחלה, תאי גידול מגרורות באברים מרוחקים ותאי גידול מהחצוצרות (Fallopian Tubes).
  2. ארבע המטופלות הנותרות עברו ניתוח מניעתי עקב ממצאים גנטיים תורשתיים בגנים שהוכחו כקשורים להורשת סיכון להתפתחות גידולים סרטניים בשד ובשחלות, דוגמת BRCA1 ו-BRCA2. ממטופלות אלה נלקחו תאים נורמליים ותאי גידול מהרקמות שהוצאו בניתוח.

כל הדגימות עברו ריצוף כלל אקסומי – Whole Exome sequencing, אשר באמצעותו הצליחו החוקרים להדגים את השתלשלות המחלה, החל משלביה המוקדמים. כיוון שחלק מהתאים הסרטניים בשלבים המוקדמים היו קטנים במיוחד, פיתחו החוקרים שיטה מיוחדת אשר אפשרה להם לבודד את התאים האלה מתאים שכנים להם, ביו השאר באמצעות שימוש בלייזר אינפרא-אדום.

ממצאי המחקר: מקורו של סרטן השחלות הוא בחצוצרות

ממצאי המחקר הראו שאצל כל המטופלות נמצאו מוטציות בגנים הקשורים לתיקון פגמים בדנ”א, מה שמוביל לעומס מוטציות גבוה (TMB) בשל פגמים בדנ”א שלא מתוקנים וממשיכים להצטבר. כך, למשל, אצל כל המטופלות, כולל אלה בשלבי מחלה מוקדמים, נמצאו מוטציות בכרומוזום 17, באזורים שבהם נמצא גן האחראי על תיקון מוטציות בדנ”א (P53). בנוסף, בכל הדגימות נמצאו מוטציות ב-BRCA, הקשור אף הוא לריבוי מוטציות. נמצאו גם מוטציות נוספות בגנים הידועים כ”מעודדי סרטן”, כדוגמת PTEN.

בעקבות ממצאים אלה, ומתוך הנחה שככל שהמחלה מתקדמת כך יימצאו יותר ויותר מוטציות המצטברות עם הזמן, התחקו החוקרים אחר כמות המוטציות בשלבים השונים של המחלה. מסקנתם הייתה שהמקור הראשוני להתפתחות סרטן השחלות אינו באפיתל של השחלה, אלא בתאי החצוצרות.

עוד הגיעו החוקרים למסקנה שלפיה התאים הסרטניים הראשוניים בחצוצרות כבר מכילים את המוטציות הקשורות להתפתחות סרטן שחלות גרורתי בהמשך.

המסקנה: נפתח חלון הזדמנויות חדש לטיפול בסרטן השחלות

לממצאי המחקר מסקנות אופרטיביות. על ידי מודלים חישוביים הדגימו החוקרים כי התפתחות המחלה הגרורתית משלביה המוקדמים בחצוצרות אורכת כ-6.5 שנים. עם זאת, כאשר המחלה נמצאת כבר בשחלה, התפתחות המחלה הגרורתית תיתכן בזמן קצר יותר של כשנתיים.

במילים אחרות, התמקדות באיתור מוקדם של המחלה כשהיא עדיין בתאי החצוצרות, אך כבר מכילה את השינויים הגנומיים שיאפיינו את סרטן השחלות בהמשך, יכולה לספק למטופלות חלון זמן נרחב יותר. חלון זמן זה מאפשר שקילת דרכי טיפול נוספות לטיפול ומניעה של המחלה. בין השאר, ייתכנו מקרים שבהם יימנע הצורך בניתוח רדיקלי להסרת השחלות, אשר יש לו השלכות בריאותיות לעתיד.

כיוון שמדובר במחקר חלוצי בהיקף קטן, יש צורך לאשש את ממצאיו במחקרים נוספים. אישוש כזה יוכל לתרום רבות לטיפול מניעתי ולאבחון מוקדם של קרצינומה מסוג HGSOC.

תוצאות המחקר אף מדגישות את הצורך בביצוע בדיקות סריקה מוקדמות לזיהוי מוטציות המאפיינות את המחלה, בין השאר באמצעות בדיקת ביופסיה נוזלית המאפשרת ריצוף של הדנ”א באופן לא פולשני, על ידי דגימת דם. באמצעות בדיקת ביופסיה נוזלית ניתן לאתר מוטציות שונות הקשורות לסרטן על ידי חלקיקים שגידולים, ואפילו גידולים קטנים מאוד, משילים אל זרם הדם.

את חשיבות ממצאי המחקר סיכם החוקר הראשי, פרופ’ ויקטור ולקולסקו, ממייסדי מעבדות PGDX וממפתחי בדיקת Cancer Select 125: “חלון הזמן שבין הזיהוי הראשוני של הנגע ועד השלב הגרורתי מדגיש את חשיבות הכנסת שיטות סקירה חדשות כמו ביופסיה נוזלית לזיהוי מוקדם של סרטן השחלות”.

לקבלת מידע על בדיקות אונקוטסט-טבע, ביניהן הביופסיה הנוזלית Guardant360, מלאו את הטופס.

צור קשר